ריח עשן ובישול בוילונות: איך מנטרלים את הריח בלי להוריד את הוילונות, מה עובד בבית ומתי צריך מקצוען

למה ריח נשאר בוילון גם אחרי שהחלון היה פתוח כל היום

אחד הדברים המתסכלים בבית הוא ריח שאף אחד לא רואה. הסלון נראה מצוין, הרצפה שטופה, המטבח מסודר, ובכל זאת מישהו נכנס ואומר שמריח כאן משהו. ברוב הפעמים המקור הוא הוילון.

וילון תלוי הוא פיסת בד ענקית שעומדת פרוסה באוויר, לפעמים שישה או שמונה מטרים רבועים של שטח סופג. כל מה שמתאדה בבית עובר דרכו בדרך אל החלון, ונשאר בו. השכבה הזאת של בד היא מסננת בלי מנגנון ניקוי עצמי.

ה-EPA מגדיר טקסטיל ביתי כ”בור שקיעה” למזהמים כימיים וביולוגיים, שמצטברים בסיבים ומשתחררים בחזרה לאוויר בזמן תנועה ושאיבה (US EPA). כשמושכים את הוילון בבוקר, חלק ממה שנספג בו בשבועות האחרונים חוזר לחדר.

לכן אוורור לבד לא פותר את הבעיה. אוויר נקי מוריד את הריח שנמצא בחלל, אבל לא את הריח שכבר יושב בתוך הסיב.

מה בעצם נדבק שם: עשן מול שומן בישול

שני המקורות הנפוצים ביותר לריח בוילונות מתנהגים אחרת לגמרי, וזה משנה את הטיפול.

עשן, בין אם מסיגריות, מנרגילה או ממנגל במרפסת, מורכב מחלקיקים זעירים ומשאריות זפת. החלקיקים חודרים עמוק לתוך שזירת הבד, והזפת יוצרת שכבה דביקה ודקה שממשיכה לפלוט ריח חודשים אחרי שהמקור נעלם. זאת הסיבה שדירה של מעשן ממשיכה להריח גם אחרי שהוא עזב.

שומן בישול מתנהג הפוך. הוא עולה כאדים, מתקרר על המשטח הראשון שהוא פוגש, ונשאר עליו כשכבה שמנונית מאוד דקה. עם הזמן היא הופכת צהובה, מושכת אליה אבק ומייצרת את הריח החמצמץ שמזוהה עם וילונות מטבח ישנים.

ההבדל בין השניים חשוב: עשן דורש חומר שמפרק שאריות ומחליף אוויר בעומק הסיב, ושומן דורש חומר עם יכולת פירוק שומנים ופעולה מכנית עדינה. חומר אחד שעושה את שניהם בצורה מושלמת פשוט לא קיים.

מעניין לדעת שריכוז התרכובות האורגניות הנדיפות בתוך הבית גבוה בדרך כלל פי 2 עד 5 מהריכוז באוויר החיצוני, בלי קשר למיקום הבית (US EPA). הריח שאתם מזהים בוילון הוא חלק מהתמונה הרחבה הזאת.

מה לא עובד, ולמה

• ספריי מטהר אוויר. הוא מוסיף שכבת ריח מעל הריח הקיים. אחרי שעתיים הריח החדש מתפוגג והישן חוזר, ובינתיים הבד ספג עוד חומר.
• מפיצי ריח קרובים לוילון. אותה בעיה, רק בהתמדה. הם גם מוסיפים תרכובות נדיפות לאוויר של החדר.
• אקונומיקה. היא לא מנטרלת ריחות ספוגים, מסכנת את הצבע ומסוכנת בשילוב עם חומרים אחרים. ה-CDC מציין שמלבינים על בסיס כלור פולטים גזים רעילים במגע עם אמוניה, וממליץ על מי חמצן בריכוז 3% כחלופה בעלת רעילות נמוכה (CDC).
• הרטבה כללית של הבד. מים לבד מפזרים את הריח על שטח גדול יותר במקום להסיר אותו, ומשאירים לחות שמייצרת ריח משלה.
• מייבש כביסה. חום גבוה מקבע שאריות זפת ושומן בסיב במקום להוציא אותן.

הפרוטוקול: שישה שלבים בלי להוריד את הוילון

זה הרצף שאנחנו עובדים איתו בבתים בגוש דן, וגם מה שאפשר לעשות לבד ברוב המקרים הקלים עד בינוניים.

1. שאיבה יבשה משני הצדדים. פייה רכה, מלמעלה למטה, לאט. שואב עם מסנן HEPA אמיתי לוכד לפחות 99.97% מהחלקיקים בגודל 0.3 מיקרון, וזה בדיוק סדר הגודל של חלקיקי עשן (US EPA). בלי השלב הזה כל טיפול לח יהפוך אבק לבוץ.
2. קריאת התווית. תקן IICRC S300 מגדיר ארבעה קודי ניקוי לבד ריפוד: W לחומרים על בסיס מים, S לממסים בלבד, WS לשניהם ו-X לשאיבה והברשה יבשה בלבד (IICRC S300). הקוד קובע מה מותר.
3. ספיגה יבשה עם סודה לשתייה. מפזרים שכבה דקה על הצד הפנימי של הבד בעזרת מסננת קמח, משאירים שעתיים עד לילה שלם, ושואבים לגמרי. זה מוציא חלק ניכר מהריח בלי טיפת מים.
4. ניטרול נקודתי. על הקטעים שנשארו בעייתיים, מרססים ערפל קל של תמיסה ניטרלית ומיד סופגים במטלית לבנה. ערפל, לא הרטבה. עוברים שטח קטן בכל פעם.
5. אדים במקום כימיקלים, בזהירות. ניקוי באדים חמים מנטרל חלק ניכר מהחיידקים, מהווירוסים ומאקריות האבק בלי חומרי ניקוי כלל. מכשיר אדים ידני שעובר במרחק מסוים מהבד מרענן היטב, אבל על וילון עם ציפוי החשכה או על בד מסומן X מוותרים על השיטה הזאת לגמרי.
6. אוורור מאולץ. חלון פתוח ומאוורר שמכוון לוילון, עד ייבוש מלא. ה-EPA קובע שיש לייבש חומרים רטובים בתוך 24 עד 48 שעות, אחרת צמיחת עובש הופכת כמעט בלתי נמנעת (US EPA).

איזה טיפול מתאים לאיזה ריח

הוילון במטבח: מקרה בפני עצמו

במטבח פתוח לסלון, מה שנמצא הכי קרוב לכיריים סופג הכי הרבה. הוילון במקרה הזה עובר תהליך שנמשך שנים: שכבה על שכבה של שומן מתאדה, ובין השכבות אבק.

הסימן המובהק הוא מגע. אם מעבירים אצבע על הבד והוא מרגיש מעט דביק, השומן כבר שם. אם רואים הצהבה בשוליים העליונים, זה כבר במצב מתקדם.

הטיפול הביתי היעיל ביותר כאן הוא ספיגה יבשה לפני כל דבר אחר. סודה לשתייה שיושבת על הבד כמה שעות מושכת חלק מהשומן החופשי ומקלה על השלב הרטוב. אחריה עובדים נקודתית, במעט חומר, ותמיד בספיגה במקום שפשוף.

לצד הוילון כדאי לזכור שהספה שיושבת מולו סופגת בדיוק את אותם אדים. מדריכים נוספים על טיפול בריפודים ובבדים בבית אפשר למצוא במדור המאמרים.

וילון שקוף מול וילון כבד: מי סופג יותר ריח

בהרבה סלונים תלויות שתי שכבות על אותו מסלול, שקופה קדימה וכבדה מאחור, והן מתנהגות אחרת לחלוטין מול ריח.

הוילון השקוף עשוי מבד דק ופתוח, ולכן הוא סופג פחות ומשחרר מהר יותר. יומיים של אוורור טוב לרוב מספיקים לו. מצד שני, הוא נמצא קרוב יותר לחלון ולכן חוטף יותר לחות ויותר אבק חיצוני.

הוילון הכבד הוא הבעיה האמיתית. בד עבה, לפעמים עם בטנה, שמחזיק נפח אוויר גדול בתוך השזירה. הוא סופג פי כמה יותר, ומשחרר לאט מאוד. כשמישהו אומר שהסלון מריח עשן, כמעט תמיד מדובר בשכבה הכבדה.

מסקנה מעשית: אם יש לכם שתי שכבות ואתם מטפלים רק באחת, טפלו בכבדה. השקופה תסתדר עם אוורור וכביסה עדינה כשצריך.

מה קורה לריח לאורך זמן

ריח בבד אף פעם לא נשאר קבוע. הוא עובר שלושה שלבים, וכל שלב דורש עוצמת טיפול אחרת.

בימים הראשונים הריח יושב על פני השטח בלבד. בשלב הזה שאיבה ואוורור צולב פותרים כמעט הכול, וזאת הסיבה שכדאי לטפל מיד אחרי אירוע עשן ולא לחכות.

אחרי שבועות ספורים החלקיקים נודדים פנימה ונקשרים לסיב. עכשיו צריך ספיגה יבשה, ולפעמים גם טיפול נקודתי לח, כדי להוציא אותם.

אחרי חודשים ארוכים נוצרת שכבה מגובשת של שאריות שממשיכה לפלוט ריח באופן קבוע. זה השלב שבו טיפול ביתי בדרך כלל מוריד רק חלק מהעוצמה, והפתרון היציב דורש ציוד שמחליף את התמיסה בעומק הבד ושואב אותה החוצה מיד.

ההיגיון הזה הוא בדיוק הסיבה שתחזוקה חודשית קטנה שווה יותר מטיפול גדול אחת לכמה שנים. בית עם מעשן קבוע או עם מטבח פתוח מגיע לשלב השלישי הרבה יותר מהר מבית ממוצע.

מתי זה כבר מקרה לאיש מקצוע

יש כמה סימנים שאומרים שהגיע הזמן להפסיק לנסות לבד. ריח שחוזר תוך יומיים אחרי אוורור מלא, בד שהצהיב, שוליים עם כתמים אפורים, וילון מסומן S או X, או פשוט מצב שבו הבית עבר אירוע עשן משמעותי.

בעבודה בבית הלקוח אנחנו מגיעים עם ציוד שמזריק ושואב באותה תנועה, כך שהבד לא נשאר רווי, ועם חומרים שנבחרים לפי סוג הסיב ולפי סוג הריח. הטיפול נעשה על הוילון התלוי, בלי פירוק ובלי הובלה. ברוב המקרים אפשר להגיע לשיפור משמעותי כבר בביקור אחד, גם כשהריח יושב שם שנים.

אם אתם מתלבטים אם המקרה שלכם מתאים לטיפול במקום, אפשר ליצור קשר ולשלוח תמונה של הבד ושל התווית. פרטים על השירותים שלנו נמצאים באתר של הפיל בניקיון.

לגבי עלות, כדאי להבין את המבנה: בענף מקובל לתמחר לפי מספר יחידות או לפי רוחב מטר, עם התאמה למצב הבד, לגובה התלייה ולעוצמת הריח. מי שנוקב במחיר סופי בטלפון בלי לשאול על סוג הבד ועל מקור הריח, מנחש.

תחזוקה שמונעת חזרה של הריח

• שאיבה קלה אחת לחודש. תקן IICRC S300 ממליץ על שאיבה שגרתית לפחות פעם בחודש וניקוי מקצועי תקופתי כל 12 עד 24 חודשים בשימוש קל עד בינוני (IICRC S300).
• הפעלת קולט האדים כמה דקות לפני שמתחילים לטגן, ולא אחרי.
• הזזת הוילון הצידה בבישולים ארוכים או בטיגון עמוק.
• שמירה על לחות יחסית בבית מתחת ל-60%, ורצוי בטווח 30% עד 50%, כדי למנוע עובש (US EPA).
• אוורור צולב של עשר דקות בבוקר, גם בחורף.
• הרחקת מקום העישון מהחלון של הסלון, אם יש מעשנים בבית.

שורה תחתונה

ריח בוילון הוא בעיה של עומק, ולא של פני שטח, ולכן הכיסוי בריח אחר תמיד נכשל. הרצף שעובד הוא הוצאה יבשה קודם, טיפול נקודתי אחר כך, ואוורור מהיר בסוף. כשמתחזקים כך אחת לחודש, מגיעים לניקוי מעמיק רק פעם בשנה או שנתיים, והבית מריח נקי בלי שאף אחד ירסס שם כלום.

שאלות נפוצות

סודה לשתייה באמת עוזרת או שזאת אגדה?

היא עוזרת, בתנאי שנותנים לה זמן ושואבים אותה היטב אחר כך. היא סופגת חלק מהמולקולות שיוצרות ריח ומושכת שומן חופשי מהסיב. על ריח עשן ישן וספוג היא תוריד חלק מהעוצמה, ולא את כל הריח.

אפשר להשתמש במכשיר אדים ידני על וילון תלוי?

על בד רגיל בקוד W או WS, כן, במרחק ובתנועה רציפה. על וילון בלאק אאוט עם ציפוי החשכה, על משי ועל כל בד בקוד X מוותרים. חום ולחות פוגעים בציפוי ומשאירים סימן קבוע.

כמה זמן לוקח עד שהריח יורד באמת?

אחרי שאיבה וספיגה יבשה מרגישים שיפור באותו יום. ריח עשן שהצטבר לאורך שנים ממשיך להתפוגג לאורך ימים עד שבועות, ובדרך כלל דורש שני מחזורי טיפול. אם אחרי שבוע הריח חזר לעוצמה המקורית, המקור נמצא במקום אחר בחדר.

מכונת אוזון פותרת את זה?

אוזון בריכוזים שמשפיעים על ריח הוא מגרה לדרכי הנשימה ודורש פינוי מלא של הבית לשעות. זאת שיטה למקרי קיצון בלבד ובידיים מקצועיות, ולא כלי לשימוש שוטף מול ריח בישול.

עדיף לנקות את הוילון או להחליף אותו?

אם הבד שלם, הצבע יציב והתפרים בסדר, ניקוי כמעט תמיד משתלם יותר מהחלפה. כשהבד כבר מתפורר בשוליים, כשיש חורי שמש או כשהציפוי האחורי מתקלף ברצועות, החלפה היא הבחירה הנכונה.