חומרי ניקוי והשפעתם על הנשימה: אילו שאלות לשאול את חברת הניקוי לפני שהיא נכנסת לבית

רוב האנשים שמזמינים ניקוי ריפודים שואלים שתי שאלות: כמה זה עולה וכמה זמן זה ייקח. השאלה השלישית, זו שכמעט אף אחד לא שואל, היא באיזה חומר עומדים להשתמש ומה הוא עושה לאוויר שנושמים בבית אחר כך.

זו לא שאלה תיאורטית. ריפוד סופג חומר ומשחרר אותו לאט לאוויר במשך שעות ולפעמים ימים, והוא נמצא בדיוק בגובה שבו ילד משחק ואדם מבוגר יושב ונושם. במשפחה שיש בה אסתמה, אלרגיה או תינוק, זה ההבדל בין ניקוי מוצלח לבין שבוע לא נעים.

המאמר הזה נותן רשימה של שאלות שכדאי לשאול לפני שמזמינים, ומסביר איך נשמעת תשובה טובה. אנחנו בהפיל בניקיון מנקים ריפודים בגוש דן ומקבלים את השאלות האלה מלקוחות רגישים כל שבוע, ולדעתנו כל לקוח היה צריך לשאול אותן.

למה בכלל לשאול על חומרי הניקוי

האוויר בתוך הבית מלוכלך יותר מהאוויר שבחוץ, וזה מפתיע רבים. מחקר TEAM של הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית מצא כי ריכוז מזהמים אורגניים נדיפים בתוך הבית גבוה פי 2 עד 5 מהריכוז באוויר החיצוני, בין השאר בגלל חומרי ניקוי, צבעים, ריהוט ושטיחים.

המשמעות פשוטה. כל פעולת ניקוי מכניסה חומר לחלל סגור, ואיכות האוויר בבית אחרי הניקוי היא תוצאה של שני דברים: מה נכנס פנימה, וכמה מהר הוא יוצא החוצה.

לגבי ההשפעה על הנשימה, הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית מציינת שחומרים מגרים בחומרי ניקוי, צבעים, דבקים, קוסמטיקה ומטהרי אוויר הם טריגר מוכר לאסתמה אצל ילדים ומבוגרים כאחד, ולכן בחירת מוצרים עם פליטה נמוכה היא אמצעי בקרה סביבתי מרכזי.

אף אחד לא מציע להפסיק לנקות. ריפוד מלוכלך הוא בעיה נשימתית בפני עצמו, כי הוא אוגר אבק, קרדית אבק ואלרגני חיות. הנקודה היא שהניקוי עצמו צריך להיעשות כך שהוא פותר בעיה במקום להחליף אותה באחרת.

מי באמת מרגיש את זה בבית

יש אנשים שאצלם החומר עובר בלי שיבחינו בו, ויש כאלה שמגיבים תוך דקות. ההבדל הוא בעיקר רגישות קיימת של דרכי הנשימה.

לפי שירותי בריאות כללית, אסתמה היא מחלה כרונית שכיחה בילדות ופוגעת בכ-5 עד 10 אחוזים מכלל הילדים בישראל. בכיתה ממוצעת זה אומר ילד או שניים, ובבניין מגורים שלם זה כבר מספר לא מבוטל של משפחות שהניקוי בסלון נוגע להן ישירות.

עדות מעניינת מגיעה דווקא מצד המנקים עצמם. מטה אנליזה של 21 מחקרים מצאה כי לעובדי ניקיון מקצועיים יש סיכון יחסי גבוה בכ-50 אחוז לאסתמה בהשוואה לעיסוקים אחרים, בשל חשיפה כרונית לחומרים מגרים לדרכי הנשימה.

הנתון הזה חשוב לשתי מסקנות. הראשונה, אם חשיפה חוזרת משפיעה על מי שעובד עם החומרים כל יום, שווה להתייחס ברצינות גם לחשיפה חד פעמית בסלון. השנייה, חברה שמקפידה על בטיחות העובדים שלה בדרך כלל מקפידה גם על החומרים שנכנסים לבית שלכם.

מעבר לאסתמה, יש קבוצה שלמה של אנשים שמגיבים בלי שיש להם אבחנה רשמית. נזלת שמתחילה בערב אחרי הניקוי, גירוי בעיניים, כאב ראש קל או שיעול יבש שנמשך יום. בדרך כלל זה חולף מעצמו, אבל זה סימן שהחשיפה הייתה גבוהה מדי ביחס לאוורור, וזה בהחלט ניתן לשיפור בפעם הבאה.

גם הגיל משנה. תינוק שמבלה שעות על שטיח בסלון נמצא קרוב מאוד לפני השטח, ובדיוק שם הריכוז של כל מה שמתנדב מהטקסטיל הוא הגבוה ביותר. אותו היגיון תקף למי שישן על מזרן שנוקה זה עתה, כי הפנים נמצאות במגע ישיר עם הבד לאורך כל הלילה.

השאלות שכדאי לשאול לפני שמזמינים

אין צורך להיות כימאי. שש שאלות קצרות בטלפון נותנות תמונה מלאה, וגם מבהירות מיד עם מי מדברים:

1. באיזה סוג חומר אתם משתמשים על הבד הזה? תשובה טובה מזכירה התאמה לסוג הבד ולא שם מסחרי אחד שמתאים לכל דבר.
2. יש בבית אדם עם אסתמה או אלרגיה, מה זה משנה אצלכם? תשובה טובה כוללת התאמה של החומר ושל אופן היישום, ולא רק אמירה מרגיעה.
3. החומר מבושם? ריח חזק הוא לרוב תוספת שיווקית ולא חלק מהניקוי, ובבית רגיש עדיף לוותר עליו.
4. כמה זמן צריך לאוורר אחרי שאתם יוצאים? תשובה כנה תיתן טווח ותסביר ממה הוא מושפע, בעיקר מכמות הלחות ומהאוורור בחדר.
5. מתי אפשר להחזיר את הרהיט לשימוש? תשובה עניינית תדבר על ייבוש מלא, ולא רק על מגע יבש בפני השטח.
6. יש שאריות שנשארות בבד? תשובה טובה מסבירה איך מונעים שארית, כי שארית מושכת לכלוך חדש וגם מאריכה את זמן הריח.

אפשר להוסיף שאלה שביעית שמגלה הרבה: האם החומר נשאר בבד או נשטף החוצה בסוף התהליך. ניקוי שמסתיים בחילוץ מוציא את רוב החומר יחד עם הלכלוך, וניקוי שמסתיים בהתייבשות בלבד משאיר את החומר בפנים עד הפעם הבאה.

שווה לשים לב לא רק לתוכן התשובה אלא גם לביטחון שבה. איש מקצוע שעובד עם החומרים האלה כל יום עונה מיד ובפירוט, כי אלה השיקולים שהוא ממילא שוקל בכל עבודה.

איך מזהים תשובה טובה ומה נחשב דגל אדום

הטבלה מסכמת את מה שאנחנו שומעים בשטח, כולל התשובות שכדאי להיזהר מהן:

הדגל האדום הבולט ביותר הוא ההבטחה הגורפת. חומר שמתאים לכל בד, בלי צורך באוורור ובלי זמן המתנה, פשוט לא קיים. תשובה כזאת מלמדת בדרך כלל שמי שעונה לא מכיר את החומר שהוא מחזיק ביד.

תווי תקן ומה הם באמת אומרים

כשמישהו אומר שהחומר שלו ירוק, שווה לשאול לפי איזה תקן. יש הבדל גדול בין הצהרה שיווקית לבין אישור של גוף חיצוני שבודק מרכיבים.

הדוגמה המוכרת היא התו של הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית. מוצרים שנושאים את הסימון EPA Safer Choice מכילים מרכיבים בטוחים יותר לבריאות האדם ולסביבה לעומת מוצרים קונבנציונליים, לפי קריטריונים שנבדקים מול רשימת מרכיבים ולא מול הצהרה של היצרן.

עדיין כדאי לזכור שני דברים. ראשית, תו תקן מעיד על המרכיבים ולא על אופן השימוש, וגם מוצר מאושר עלול להטריד בחלל סגור אם משתמשים בו בכמות גדולה בלי אוורור. שנית, מוצר בלי תו תקן הוא לא בהכרח מסוכן, אבל קשה יותר לבדוק אותו, ולכן הוא דורש שאלות נוספות.

הנוסחה המעשית פשוטה: תו תקן מוריד את הסיכון בבחירת החומר, ואוורור וייבוש מורידים את הסיכון בשימוש בו. שניהם ביחד נותנים את התוצאה הטובה ביותר, וכל אחד מהם לבד משאיר פער.

קודי הניקוי שעל תווית הבד

יש כלי אחד שנמצא בבית של כולם וכמעט אף אחד לא מסתכל עליו: התווית התפורה מתחת לכרית או בגב הספה. היא קובעת מה מותר להשתמש על הבד הזה.

לפי התקן המקצועי בתחום הריפודים, תקן IICRC S300 מגדיר ארבעה קודי ניקוי לבד הריפוד: W לחומרים על בסיס מים, S לחומרים על בסיס ממיסים בלבד, WS לשתי האפשרויות, ו-X להברשה ושאיבה יבשה בלבד.

ההבדל בין הקודים משנה גם מבחינת נשימה. חומרים על בסיס ממיסים נדיפים יותר מטבעם ודורשים אוורור טוב יותר, ואילו בד מקודד X בכלל לא אמור לפגוש נוזלים, לא מקצועיים ולא ביתיים. כשלקוח יודע מה כתוב על התווית שלו, השיחה עם החברה נעשית מדויקת הרבה יותר.

אם התווית נעלמה או נקרעה, וזה קורה בהרבה ספות משומשות, איש מקצוע יזהה את סוג הסיב לפי מראה ומגע ויבצע בדיקה קטנה באזור מוסתר לפני שהוא מתחיל. בדיקה כזאת לוקחת דקות ספורות ומונעת את התקלה היקרה ביותר בתחום, שהיא שינוי גוון בלתי הפיך בבד.

ריח אחרי ניקוי: מה נורמלי ומה לא

ריח קל אחרי ניקוי הוא דבר מקובל, והוא נובע משילוב של לחות בבד ושל שאריות החומר שעדיין מתנדפות. הוא אמור להיחלש בהדרגה ולהיעלם בתוך זמן קצר, בעיקר אם מאווררים.

כלל אצבע פשוט עוזר להבחין בין השניים. ריח שיורד בהתמדה בכל שעה שעוברת הוא חלק מהתהליך. ריח שנשאר יציב לאורך יום שלם, או שחוזר בעוצמה כשסוגרים את החלונות, מעיד על משהו שעדיין לא הסתיים בתוך הריפוד ולא רק על הבד שמעליו.

מה שלא נורמלי הוא ריח חריף שגורם לצריבה בעיניים או בגרון, ריח שמתחזק במקום להיחלש, או ריח חמצמץ שמופיע יומיים אחרי הניקוי. הריח האחרון הוא בדרך כלל סימן ללחות שנשארה בעומק הריפוד ולא התייבשה כראוי.

מי שסובל מרגישות בדרכי הנשימה יכול לצמצם את החשיפה בכמה צעדים פשוטים:

• לתאם את הניקוי לשעות שבהן אפשר לפתוח הכול. אוורור צולב הוא הכלי היעיל ביותר, והוא גם החינמי ביותר.
• לצאת מהבית בזמן העבודה ובשעה שאחריה. במיוחד עם ילדים קטנים או עם מישהו שמטופל באסתמה.
• לבקש מראש עבודה ללא בישום. רוב החברות יכולות לספק את זה בלי עלות נוספת אם יודעות מראש.
• לוודא ייבוש מאולץ. מאוורר או מיזוג מקצרים את זמן הייבוש ומונעים את הריח שמופיע אחר כך.
• להימנע ממטהרי אוויר אחרי הניקוי. הם מוסיפים חומר לאוויר במקום להוציא אותו, ומסתירים ריח שמסמן בעיה.
• להתחיל בחדר אחד אם הרגישות גבוהה. כך אפשר לראות איך הגוף מגיב לפני שמנקים את כל הבית.

שאלות נפוצות

חומרי ניקוי טבעיים בטוחים יותר לנשימה?

לא בהכרח. גם חומר ממקור טבעי יכול להיות מגרה, במיוחד שמנים ארומטיים עם ריח חזק. מה שקובע הוא ההרכב, הריכוז והאוורור, ולא המילה שמופיעה על התווית.

כמה זמן להישאר מחוץ לבית אחרי ניקוי ריפודים?

תלוי בשיטה, בגודל החדר ובאוורור. מקובל לחזור אחרי שהריפוד יבש והחדר אוורר היטב. במשפחה עם רגישות ידועה, שווה לתאם את המסגרת הזאת מראש עם החברה.

אפשר לבקש ניקוי בלי חומרים בכלל?

יש שיטות שמבוססות בעיקר על חום ושאיבה עם שימוש מזערי בחומר. הן מתאימות לחלק מהמקרים, ובכתמים מסוימים התוצאה תהיה חלקית. שווה לשאול מה ריאלי במקרה הספציפי לפני שמחליטים.

איך יודעים שהריפוד באמת יבש?

מגע יבש בפני השטח לא מספיק. לוחצים חזק עם כף היד על המושב וגם בין הכריות, ואם מרגישים קור או לחות, הייבוש עוד לא הסתיים והחדר צריך להמשיך להתאוורר.

מה עושים אם מישהו בבית הגיב לניקוי?

מוציאים את האדם מהחדר, פותחים אוורור מלא ומאיצים את הייבוש. אם התסמינים נמשכים או מדובר במטופל אסתמה, פונים לייעוץ רפואי. שווה גם לעדכן את החברה, כדי שתתאים את החומר בפעם הבאה.

ניקוי ריפודים אמור לשפר את מה שנושמים בבית, לא להחליף בעיה אחת באחרת. כמה שאלות בטלפון, תשומת לב לתווית הבד, אוורור אמיתי וייבוש מלא הופכים את ההבדל הזה מעניין של מזל לעניין של תכנון. ברוב המקרים ניתן להגיע לשיפור משמעותי בלי לשלם על זה בשבוע של ריח וגירוי. אפשר לקרוא מאמרים נוספים על ניקוי ספות וריפודים או ליצור קשר ולספר מראש על רגישות בבית, כדי שנתאים את החומר ואת שיטת העבודה.